סיפורו של ג'ים מוריסון, משורר ופרופורמר מהענקים שנראו, מנהיג להקת "הדלתות" המיתית, בעוד אפוס בסדרת המחקרים השנויים במחלוקת של אוליבר סטון על אמריקה ותרבותה. סרט רחב יריעה, עשיר במוזיקה ובדמויות והעשוי לגמרי ברוח השירים של מוריסון - איכותי אך מעט הזוי ומתקיים בעולם עצמאי משלו, עם קשר מוטל בספק למציאות. קילמר, הדומה למוריסון באופן מפתיע ומשחק את אחד מתפקידיו הגדולים הבודדים, מוביל את הסרט בין מידבריות האינדיאנים, אל קליפורניה ואל ניו-יורק של אנדי וורהול. כל זאת בלי לדלג בדרך על המוזיקה, הנשים (ובראשן מג ראיין כחברתו), התהילה, האובססיה למוות, ההופעות הפרובוקטיביות הייחודיות, הסקס, הרוק'נ'רול והמוות - בהחלט קלישאות חבוטות, אבל בדיוק אלו שהרכיבו את חייו של מוריסון. שווה לשים לב למספר תפקידי אורח בסרט - ביניהם איגל איי שרי, שהספיק מאז להפוך לכוכב פופ בעצמו; בילי איידול, שמידי פעם קופץ להופיע בסרט; סטון עצמו כמורה באוניברסיטה וניק קסאווטס, בנו-של (ג'ון קסאווטס) ובמאי בעצמו.
